ת"א (י-ם) 693/87 בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' בנימין פרי
התובע, בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק), באמצעות ב"כ עו"ד י' בר-הלל, הינה חברה הרשומה כדין בישראל שעסקה בעסקי בנקאות. הבנק נתפס ע"י בנק ישראל, עקב התמוטטותו הכספית ולגביו ניתן צו פירוק באוגוסט 87'.
הנתבע, בנימין פרי, פתח בשנת 82' חשבון ע"ש גב' נייפר הלגה, בסניף ראשי ירושלים של התובע.
בכל התקופה הרלוונטית לתביעה, שימשו מר משה שטרן, כמנהל הסניף הראשי של הבנק בירושלים ומר יהושע הלפרין בתפקיד יו"ר המנהלה השל הבנק.
לטענת התובע, החשבון נוהל בניגוד לכל היגיון בנקאי, אושרו בו משיכות יתר בסכומים מאוד גבוהים ללא כל בטחונות, נעשו בו זיכויים יזומים ואף נעשו בו פעולות בלתי חוקיות. כן טוען התובע, כי בין שטרן ובין פרי נרקמה קנוניה להונות את הבנק ועל מנת להוציא ממנו כספים שלא כדין מהחשבון. ועוד טוען התובע, כי פעולותיו של שטרן בחשבון לא היו ולא נעשו בכשירותו כמנהל הסניף, אל היו ונעשו בקשר עסקאותיו הפרטיות עם הנתבע (פרי).
ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט דוד חשין, קבע כי:
"בסעיף 4 לסיכומיו המפורטים, המצוינים והמשכנעים ביותר, כתב ב"כ התובע, עו"ד בר-הלל, כלהלן:
"הגנת הנתבע – הגנת בדים. התובע טוען כי הוכיח במסכת הראיות שהביא כי כל טענות ההגנה של הנתבע הן שקריות. בין גב' נייפר לנתבע לא נקשרה עסקה כלשהי. הנתבע פתח את החשבון ע"ש גב' נייפר במטרה לאפשר הזרמת כספים משטרן במסגרת עסקות פרטיות שעשו ביניהם. חשבון זה היווה צינור להעברת כספים משטרן ו/או הלפרין לנתבע. גם הנתבע הודה כי בפועל לא נקשרה שם עסקה עם גב' נייפר ולא נעשתה בחשבון פעולה כספית כלשהי עבור גב' נייפר. הנתבע חתם על חלק מהשיקים בעצמו ועל חלק מהשיקים החתים את גב' נייפר ע"י הצגת מצג שוא תוך ניצול תמימותה. הכסף מהחשבון הועבר לחשבונות האחרים בשליטתו. הנתבע באופן שיטתי פתח חשבונות ע"ש אנשים אחרים כשהוא עושה שימוש בחשבונות כמיופה כח עבור עצמו על מנת להסחיר את זהותו כבעל החשבון"
.... לפיכך, התוצאה המשפטית המתחייבת מכך היא, שיש לחייב את הנתבע – ולא את נייפר, כפי שהנתבע הציע בציניות שלו – להחזיר לבנק ולשלם לו את הכספים שהוצאו מהחשבון בגין משיכת השיקים נשוא התביעה. וזאת בין בשל כך שהנתבע פעל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאה, ובין בשל כך שהתעשר על חשבון הבנק שלא כדין. התוצאה הזו היא כה ברורה בעיני, עד שאיני רואה צורך להביא כאן את האסמכתאות הרלוונטיות הרבות שב"כ התובע צירף לסיכומיו."